פסק-דין בתיק ת"ק 004184/03

1.       התובע, קבלן טיח ושיפוצים, הגיש כנגד הנתבעת תביעה ע"ס של 16,472 ש"ח.

          הנתבעת, הינה בעלת נכס ברח' הזמיר 35 בקרית אונו (להלן: " הנכס"). הנכס הינו בית דו-משפחתי עם קיר משותף, כאשר היחידה הצמודה שייכת למר יצחק סעידיאן מרח' הזמיר 33 קרית אונו (להלן: "סעידיאן").

2.       לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטענותיהם ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לעובדות ולמסקנות כמפורטות להלן.

          הצדדים, ובעיקר הנתבעת, העלו בפני טענות רבות. אין בכוונתי להתיחס לכל טענות הצדדים, אולם פסה"ד ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענותיהם וראיותיהם.

3.       ביום 25/7/01 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות בנכס (להלן: " העבודות").

          לטענת התובע, בסעיף 3 לכתב תביעתו, על הנתבעת היה לשלם לו סך בשקלים השווה ל-14,000$ אמריקאי שהם 59,500 ש"ח - לפי שער של 4.25 ש"ח לדולר.

          לטענת התובע, הנתבעת שלמה לו סך של 44,100 ש"ח בלבד, כפי שעולה מהקבלות שהנפיק בגין התשלומים שבוצעו ועל כן יתרת חובה לו הינה 15,400 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

4.       הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו טענה כי בנוסף לסך הנ"ל שלמה לתובע סך של 21,000 אשר 17,800 ש"ח מתוכו שולמו באמצעות שיקים עשויים לטובת התובע והיתרה שולמה במזומן.

          הנתבעת טענה כי התובע וסעידיאן חברו יחדיו לרמותה וכי עקב כך שלמה לתובע סכומים ביתר. כן הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובע בצע עבודתו ברשלנות, לא בצע כל הנדרש וכי במקביל להגשת כתב ההגנה הגישה כנגדו לבית משפט השלום בת"א תביעה ע"ס של כ-62,000 ש"ח. לתמיכה בטענותיה צרפה הנתבעת לכתב הגנתה את צילומי ההמחאות שנמשכו על ידה כאשר על גבן מופיעה חתימת הנמשך ופרטי הבנק בו הופקדו ההמחאות.

          כן נטען כי שער ה-$ הינו 4.2 ולא 4.25 כנטען ע"י התובע.

          הנתבעת בקשה להעביר את תביעת התובע לבימ"ש השלום ולחילופין לאחדה ביחד עם תביעתה - אולם בקשותיה נדחו ועל כן, ביום 8/3/04 התקיים בפני דיון בתביעת התובע.

5.       בתחילת הדיון, הודעתי לצדדים כי עלי להכריע בשאלה אחת ויחידה, דהיינו כמה שלמה הנתבעת לתובע, האם כטענתו, או האם אכן שלמה לו את כל שהיה על הנתבעת לשלם ואולי אף מעבר לכך.

          בעקבות זאת, בתום שמיעת עדויות הצדדים, התרתי להם להגיש מסמכים התומכים בטענותיהם, לרבות חשבוניות המס המקוריות שנערכו ע"י התובע ואשר בהן צוינו מספרי השיקים שנמסרו ע"י הנתבעת וכן תדפיסים מחשבונות הבנק של התובע.

          אקדים ואומר, למען הסר כל ספק, כי שוכנעתי כי הסך של 14,000$ כולל מע"מ וזאת לאור האמור בהסכם.

          אוסיף ואומר כי עדותו של התובע לא עשתה עלי רושם אמין וניסיונותיו במהלך חקירתו, להרחיק ממנו את השיקים שנמשכו ע"י הנתבעת חזקו רושם זה.

          הוכח בפני כי כל השיקים בסך של 17,800 ש"ח אשר בגינם לא מסר התובע קבלות לידי הנתבעת - אכן שולמו על ידה. למסקנה זו הגעתי נוכח העובדה ששלושה שיקים בסך כולל של 16,800 ש"ח הוסב בחשבון הבנק של התובע ושיק אחר ע"ס 1,000 ש"ח הוסב על ידיו למאן דהו.

          כן נתתי את אמוני בטענת הנתבעת ולפיה שלמה לתובע סך כולל נוסף של 3,200 ש"ח וסה"כ 65,100 ש"ח.

6.       סוף דבר, הנתבעת שלמה לתובע את כל הסכומים שנתבעו על ידיו ואף מעבר לכך מכך ועל כן דין תביעתו להדחות.

          למען הסר ספק, הריני להבהיר כי אין בפסה"ד כדי לקבוע מסמרות באשר לטענות הצדדים האמורות להידון בת.א. 53827/03 בבימ"ש השלום ת"א.